בכתבה זו
התשובה הקצרה
הנסיכה דה פוליניאק התכוונה להזמין מפולנק מוזיקה לשלושה פסנתרים. פולנק הציע קונצ'רטו לשני פסנתרים ולתזמורת, והיא קיבלה את ההצעה. המלחין וידידו ז'אק פברייה ניגנו כסולנים בבכורה. על המוזיקה השפיעו מוצרט שאהב, הגמלאן מבאלי ששמע בפריז ויצירה של ראוול שניגן בעת הכנת הקונצ'רטו. זהו הקונצ'רטו משנת 1932 שבו שינה את ההרכב שבהזמנה וכתב לשני נגנים המופיעים יחד.
קריאה מעמיקה
הנסיכה דה פוליניאק שהזמינה יצירות חדשות
וינארטה סינגר הייתה בתו של אייזק סינגר, מייסד עסק מכונות התפירה. לאחר נישואיה לנסיך אדמון דה פוליניאק נודעה גם כנסיכה דה פוליניאק. בני הזוג ניהלו סלון מוזיקלי, וגם אחרי מות בעלה המשיכה הנסיכה לתמוך במוזיקאים. היא הזמינה יצירות ממלחינים שונים ויצרה הזדמנויות לבצע מוזיקה חדשה. באמצעות הון שמקורו בעסק מכונות התפירה הזמינה מהמוזיקאים יצירות חדשות וסיפקה הזדמנויות להופיע איתן. הסלון של בני הזוג היה מקום שבו מלחינים ומבצעים נפגשו וניגנו מוזיקה חדשה.

הנסיכה הזמינה מסאטי את סוקרטס ומדה פאיה את תיאטרון הבובות של האדון פדרו. פולנק השלים את הקונצ'רטו לשני פסנתרים שהזמינה בשנת 1932, ואת הקונצ'רטו לעוגב בשנת 1938. היא הזמינה מכל מלחין יצירות בעלות הרכבים והיקפים שונים. מפולנק הזמינה תחילה קונצ'רטו שבו שני סולנים, ובהמשך גם יצירה לעוגב. בתמיכתה במלחינים באמצעות הזמנת יצירות חדשות, מסרה גם לפולנק כתיבת מוזיקה לשני פסנתרים המנגנים יחד.
ההצעה ששינתה שלושה פסנתרים לשניים
במכתבה של הנסיכה משנת 1931 מופיע רעיון שבו פסנתר אחד מנגן סולו ושניים מלווים אותו. פולנק הציע לשנות זאת לקונצ'רטו לשני פסנתרים ולתזמורת, והנסיכה הסכימה. פולנק עצמו, שעמד לכתוב את היצירה, היה מי שהציע להפחית את מספר הפסנתרים שתוכנן תחילה. ברעיון המקורי של הנסיכה חילקו כלי המקלדת ביניהם סולו וליווי, ואילו בהצעתו של פולנק שני הפסנתרים נשארו כלי סולו והתזמורת ניגנה עמם. בעקבות תשובתו של המלחין השתנה ההרכב של ההזמנה.
ב-5 בספטמבר 1932 ניגנו פולנק וז'אק פברייה בשני הפסנתרים בבכורה בוונציה. דזירה דפו ניצח על תזמורת לה סקאלה ממילאנו. פולנק, שכתב את הקונצ'רטו החדש, השתתף בבכורה גם כסולן. המלחין וידידו חלקו ביניהם את הרכב שני הפסנתרים שהפטרונית קיבלה, והעלו אותו לביצוע עם התזמורת. בבכורה ניגן המלחין בעצמו בפסנתר אחד, ועם עמיתו הפסנתרן ביצע את שני תפקידי הסולו. היצירה שהושלמה בקיץ נשמעה לראשונה באותה שנה בפסטיבל של האגודה הבין-לאומית למוזיקה בת זמננו.
כניסות הפסנתר הראשון והפסנתר השני
הפרק הראשון מתחיל בשני אקורדים קצרים של התזמורת, ואחריהם בתנועה בעלת אופי של כלי הקשה בשני הפסנתרים. אף שהקונצ'רטו משתמש בשני פסנתרים, את המנגינה הראשונה של הפרק האיטי הפקיד תחילה בידי נגן אחד. שני הסולנים מנגנים באותו סוג כלי, אך לכל אחד תפקיד משלו. במקום להציג פסנתרן אחד אחרי מבוא תזמורתי ארוך, השתמש פולנק בשני הפסנתרים מההתחלה. הוא פתח את תפקידי הסולו בתנועה המדגישה את הקשות הקלידים, וכתב את המשכם יחד עם התזמורת. אחרי הפרק הראשון הזה בא הפרק השני האיטי, לרגטו (Larghetto).
לרגטו מתחיל כשהפסנתר הראשון מציג לבדו מנגינה לירית. עם כניסת הפסנתר השני משתנה המוזיקה לסגנון שפולנק הרבה להשתמש בו באותה תקופה. רגעי הכניסה של הפסנתרים שונים, ואת ההבדל מסבירים בזיקה לשינוי הסגנון. בפרק האיטי, במקום להניח לשני כלים לנגן כל הזמן באותה דרך, הוא מציג קודם את מנגינתו של נגן אחד. לאחר הצטרפות הפסנתר האחר מתגלות התכונות של המוזיקה שפולנק כתב.
התווים של מוצרט והיצירה החדשה של ראוול
פולנק אמר שרצה לחזור למוצרט בנושא הראשון של הלרגטו. הוא הסביר גם שהוא מייחס חשיבות למנגינה ואוהב במיוחד את מוצרט. פולנק עצמו הוסיף שבתחילת הפרק האיטי השתמש במנגינה בסגנון מוצרט, אבל עם כניסת הפסנתר השני משתנה המוזיקה במהירות לסגנון שכתב בו אז. ההתחלה המזכירה את מוצרט והשינוי שאחריה הם מבנה שהמלחין הסביר בעצמו. הוא השתמש בסגנונו של המלחין שהעריץ בנושא הראשון, ואז כתב אחרת.

בעת הכנת הקונצ'רטו בחן פולנק קונצ'רטים של מוצרט ושל ליסט, והתעניין גם בקונצ'רטו בסול מז'ור של ראוול, שבכורתו התקיימה באותה שנה. בבית הנסיכה ניגן עם פברייה את יצירת ראוול בשני פסנתרים. מי שעמד להלחין קונצ'רטו חדש ניגן קודם יצירה חדשה של מלחין אחר עם עמיתו לבכורה. הוא שילב לימוד של תווי מוצרט עם ניסיון של המוזיקה של ראוול בשתי מקלדות. גם קונצ'רטו בן זמנו סיפק חומרים להכנת היצירה החדשה.

כשאליוט קרטר העריך את הקונצ'רטו בשנת 1938, ציין קטעים שהזכירו לו מוזיקה של סקרלטי ומוצרט, שומאן ושברייה וסטרווינסקי. הוא העריך גם את ההרמוניה ואת החוש התזמורתי של פולנק ואת החיוניות של יצירה המשלבת חומרים שונים. קרטר שמע בקונצ'רטו גם מוזיקה של מלחינים שונים שהכיר וגם את אישיותו של פולנק. כך נשמרו בנפרד היצירות שהמלחין בחן בזמן ההכנה וההשפעות שמוזיקאי אחר זיהה בקונצ'רטו המושלם. קרטר הזכיר מלחינים מתקופות שונות, ובו בזמן העריך את מיומנותו של פולנק בבניית הקונצ'רטו.
הגמלאן מבאלי ששמע בפריז
פולנק שמע גמלאן מבאלי בתערוכה הקולוניאלית בפריז בשנת 1931. ההרכב מבאלי ששמע בתערוכה השפיע גם כשכתב בהמשך את הקונצ'רטו לשני פסנתרים. את צלילי הפסנתר החוזרים ובעלי אופי ההקשה, הנשמעים שוב לקראת סוף הפרק הראשון, מקשרים להרכב הזה. לצד הקונצ'רטים האירופיים שקרא בתווים וניגן בפסנתר, השתמש גם במוזיקה ששמע בתערוכה. במקום להעביר את ההרכב מבאלי לשני פסנתרים כפי שהוא, השתמש בתכונות הצליל ששמע אז בחזרות ובביטוי בעל אופי ההקשה בתפקידי הסולו.
בפרק הראשון מנגנים שוב תבניות בעלות אופי הקשה, ובלרגטו מתחילים פרק חדש במנגינה בסגנון מוצרט. פולנק הציב חומרים שונים בפרקים סמוכים. כך אפשר לבחון גם את הדרך שבה בנה קונצ'רטו באמצעות הצגת קטעים קצרים, חזרה עליהם או שינויים. אחרי החזרות של שני הפסנתרים בפרק הראשון מנגן הפסנתר הראשון בפרק הבא לבדו את המנגינה. כלי הסולו נשארים זהים, אך מספר הנגנים הפותחים ואופי המוזיקה משתנים. אחרי הצטרפות הפסנתר השני הוא הוסיף שוב שינוי בסגנון.
אמו לימדה אותו מוצרט, שוברט ושופן, ונתנה לו לנגן גם רומנסות שהיו אז באופנה. במקום ללמוד בקונסרבטואר, למד פולנק פסנתר אצל ריקרדו וינייס. וינייס הכיר לו את המוזיקה של דביסי, סטרווינסקי וסאטי. בבית נחשף ליצירות פסנתר קלאסיות ולשירים מוכרים, וממורהו למד מוזיקה חדשה. במוזיקה שלמד מאמו בבית ובמוזיקה שלמד מווינייס היו מלחינים ויצירות שונים. עוד לפני כתיבת הקונצ'רטו למד וביצע מוזיקה מתקופות רבות.
שני הסולנים בבכורה שלמדו אצל אותו מורה
פברייה ופולנק נולדו שניהם בשנת 1899 ולמדו פסנתר אצל וינייס. השניים שנולדו באותה שנה ולמדו אצל אותו מורה ישבו יחד ליד הפסנתרים בהופעה הראשונה של הקונצ'רטו החדש. וינייס היה הפסנתרן שניגן לראשונה יצירות חדשות רבות של דביסי ושל ראוול. שני תלמידיו מן הדור הבא חלקו ביניהם את הפסנתרים בבכורה של אותו קונצ'רטו. פברייה, שניגן עם פולנק את הקונצ'רטו של ראוול בבית הנסיכה, הכין עמו גם את הקונצ'רטו החדש של פולנק. תפקידי הנסיכה שהזמינה, פולנק שהלחין ופברייה שניגן סולו נקשרים זה לזה בהכנה ובהופעה הזאת.

רשימות המוזיקה לצהריים ולערב במהינה כוללות את הלרגטו בביצוע אן קפלֶק וז'אן-ברנאר פומייה. פסנתרנים מדור מאוחר יותר חלקו ביניהם את שני תפקידי הסולו שפולנק ופברייה ביצעו בבכורה. תחילה הפסנתר הראשון מנגן לבדו מנגינה בסגנון מוצרט, ואחרי כניסת הפסנתר השני עוברים לסגנונו של פולנק. שלושת הפסנתרים שחשבה עליהם הנסיכה בהתחלה הוחלפו בשני פסנתרים סולניים ובתזמורת. בהרכב שהציע המלחין משתמשים שני הנגנים באותו כלי, אך מתחילים את המנגינה ברגעים שונים.
המוזיקה ששומעים במהינה
במוזיקה של מהינה נמצא הלרגטו בביצוע משותף של אן קפלֶק וז'אן-ברנאר פומייה. מאחורי המוזיקה שבה שני פסנתרים חולקים את המנגינה יש סיפור על הפטרונית שהזמינה את היצירה ועל הידיד שניגן בבכורה. אם תפגשו את היצירה במהלך הארוחה, הקשיבו גם לסדר שבו נכנסים שני הנגנים.





