בכתבה זו
התשובה הקצרה
הפרק ה-2 בקונצ'רטו לקלרינט K.622 של Mozart הוא Adagio, ובו קלרינט סולו פותח מלודיה ארוכה מעל תזמורת שקטה. היא נשמעת ארוכת נשימה לא משום שהנגן אינו עוצר, אלא מפני שהפסקות קצרות ותשובות התזמורת משולבות בטבעיות בתוך המשפט. בהאזנה הראשונה נשפו ממש יחד עם הקלרינט, והקשיבו אם הנשימה מגיעה לא כשהאוויר אוזל אלא במקום שבו ההרמוניה והמשפט נסגרים.
שלושה שלבים למציאת הנשימה במלודיה ארוכה
- הפרק ה-2 של K.622 הוא Adagio, והוא נכלל הן בשחזור לבאסט-קלרינט והן בגרסה המסורתית.
- הנשימה בכלי נשיפה נשמעת טבעית ביותר לא בכל מקום שבו הצליל נפסק, אלא בנקודות שבהן ההרמוניה והמשפט נסגרים לרגע.
- כשהסולן נושם, התזמורת ממשיכה את אותה אווירה ולכן המאזין חש שהמלודיה נמשכת.
קריאה מעמיקה
הזרימה האיטית של האדג'ו בפרק 2
K.622 מורכב משלושה פרקים: Allegro, Adagio ו-Rondo. הפרק ה-2, Adagio, מבוצע הן בשחזור לבאסט-קלרינט והן בגרסה לקלרינט המסורתי.
בין הפרק ה-1 המהיר לפרק ה-3 הנמרץ, הפרק ה-2 מרחיב את הזמן. הווירטואוזיות לא נעלמה; במקומה עולות לקדמת הבמה תנועות זעירות יותר, כמו תחילת הצליל וסופו, הנשימה והאיזון עם התזמורת.
נסו לשיר פעם אחת יחד עם המשפט הראשון
אין צורך לשיר בקול את המלודיה הראשונה של הקלרינט בדיוק מלא. נשפו לאט עם המוזיקה והרגישו באיזו נקודה מתעורר רצון טבעי לשאוף שוב. נשימת הגוף היא הכלי הישיר ביותר להבנת אורכה של הפראזה.
עם זאת, הרגע שבו האוויר אוזל אינו תמיד מקום טוב מבחינה מוזיקלית לנשימה. הנגן מתכנן מראש כמה אוויר לשאוף ובאיזו מהירות לשחררו, כדי לשמור על הקו עד שההרמוניה נסגרת לרגע או עד שהמשפט הבא מתחיל. מלודיה ארוכה נוצרת מכיוון מתוכנן, לא מהפגנת קיבולת ריאות.
נקודות הנשימה נשמעות כמו סימני פיסוק
כשם שלפסיק ולנקודה יש תפקידים שונים בדיבור, כך גם להפסקות במוזיקה. אם אותו רעיון נמשך אחרי הפסקה קצרה, היא דומה לפסיק; אם ההרמוניה מתייצבת והתזמורת משיבה, נדמה שמשפט שלם נסגר. אם שומעים את כל השתיקות כאילו הן שוות, מחמיצים את הדקדוק של המלודיה הארוכה.
מיד לאחר שהקלרינט מפסיק לנגן, הקשיבו לאן נעים הבס וכלי הקשת. אם ההרמוניה עדיין מתוחה, נדרשת עוד אמירה; אם היא יציבה, נפתח מקום לנשימה מלאה. כך מוצאים את נקודת הנשימה יחד עם הליווי, לא במלודיה בלבד.
בזמן שהסולן נושם, התזמורת ממשיכה לדבר
גם כשהקלרינט עוצר, המוזיקה אינה מתרוקנת. כלי הקשת והנשיפה משיבים בקצרה, שומרים על הטמפרטורה של המלודיה הקודמת או מכינים את המשפט הבא. המאזין חש שאותה שיחה נמשכת גם כשצליל הסולן נעדר לרגע.
אל תצמצמו את תשובת התזמורת למילה אחת, „ליווי”. הקשיבו איזה כלי מקבל את הצליל האחרון של הקלרינט. ככל שהחיבור בין הסולו לאנסמבל טבעי יותר, הנשימה נשמעת לא כקטיעה אלא כחילופי תפקידים.
דקדוק הנשימה נשמר בבאסט-קלרינט ובקלרינט הרגיל
הקונצ'רטו שרד הן בשחזור לבאסט-קלרינט והן בגרסה לקלרינט מסורתי. חלק מן המנעד ומסידור המלודיה בפרק ה-2 עשויים להשתנות בין הגרסאות, אך המשפטים הגדולים של ה-Adagio והדו-שיח עם התזמורת נשמעים בשתיהן.
לפני שמחפשים את ההבדלים בין הגרסאות, כדאי להכיר את הנשימה של ביצוע אחד. אחר כך, בהאזנה לאותו קטע בכלי ובביצוע אחרים, אפשר להשוות לא רק את טווח הצלילים הנמוכים אלא גם את אורך הנשימה, את אופן סגירת המשפט ואת המרחק מן התזמורת.
הרגע הקל ביותר להבין בו מוזיקה דרך הגוף
גם מי שאינו מכיר מונחים כמו פראזה וקאדנצה מכיר את חוויית הנשיפה והשאיפה מחדש. כשמחברים את המלודיה הארוכה של Mozart לנשימת הגוף, מבנה המוזיקה הקלאסית מורגש כזמן ממשי ולא כניתוח מופשט.
ב-Mahina Vegan Table אנו משמיעים מוזיקה קלאסית. אנו מספרים את הסיפור כדי שבכל מקום שבו תפגשו את K.622 תוכלו לזהות את הרגע שבו הקלרינט נושם ואת הרגע שבו התזמורת מקבלת ממנו את המשפט.
ארבע שאלות ותשובות להאזנה לנשימת הקלרינט
- כמה פרקים יש בקונצ'רטו לקלרינט של Mozart?
- שלושה: Allegro, Adagio ו-Rondo.
- מהי הוראת המפעם בפרק ה-2?
- Adagio. בתוך המפעם האיטי נמשכים לסירוגין קו הסולו ותשובותיה הקצרות של התזמורת.
- היכן הנגן נושם?
- המיקום המדויק עשוי להשתנות לפי הנגן, הגרסה והפרשנות. בדרך כלל נקודה שבה ההרמוניה והמשפט נסגרים, או שבה התזמורת ממשיכה בטבעיות, מתאימה לנשימה.
- האם חייבים להשתמש בנשימה מעגלית כדי לנגן את המלודיה הארוכה?
- אין צורך להניח שנשימה מעגלית דרושה כדי להבין את המשפטים הארוכים בפרק הזה. נשימה מתוכננת, ויסות האוויר ותשובות התזמורת יוצרים את הרצף הארוך.
בדקו את פרטי הביקור העדכניים ואת החלל של Mahina Vegan Table.
מידע לביקור ב-Mahina Vegan Table
