בכתבה זו
  1. הצעיר שהמתין בשלג כדי לשמוע נגינה
  2. הוויכוח על המוזיקה האמריקאית
  3. הסימפוניה של 1893 והשיר של 1922
  4. כפר דובר צ'כית בארצות הברית
  5. המשך דרכו של האיש ששר לדבוז'אק
  6. הלרגו ששומעים במהינה
  7. המוזיקה ששומעים במהינה

התשובה הקצרה

למנגינה שהקרן האנגלית מנגנת בסימפוניית העולם החדש של דבוז'אק נוספו בהמשך מילים. כך נוצר Goin' Home של ויליאם ארמס פישר בשנת 1922. לפני כן, כשדבוז'אק כתב את הסימפוניה, היה לצדו מוזיקאי צעיר בשם הארי ברלי, ששר לו ספיריטואלז אפרו-אמריקאיים שלמד מסבו.

קריאה מעמיקה

הצעיר שהמתין בשלג כדי לשמוע נגינה

ברלי גדל באירי שבפנסילבניה, ארצות הברית. הוא למד מוזיקה מאמו וספיריטואלז מסבו מצד אמו. הסב חי בעבדות וקנה בכסף את חירותו. ברלי שר בכנסייה ובאירועים מקומיים ולמד גם פסנתר ושירה. הוא שר במקהלות הקתדרלה האפיסקופלית, הכנסייה הפרסביטריאנית ובית הכנסת באירי; זמני התפילה השונים איפשרו לו לעבוד בכמה מקומות. השירים שלמד ממשפחתו בילדותו והמוזיקה ששר בתפילות המקומיות המשיכו בהמשך אל פעילותו כזמר וכמעבד.

בסוף שנות העשרה שלו רצה ברלי לשמוע את הפסנתרן ההונגרי רפאל יוזפי, והמתין בשלג מחוץ לבית. זה היה ביתה של אליזבת ראסל, שאצלה עבדה אמו. במקום התקיימה הפרדה בקבלת אורחים לפי גזע, ולכן ברלי לא יכול היה להיכנס כמאזין. לבסוף חלה, וכשאמו גילתה את הסיבה ביקשה מראסל להעסיק אותו כשוער. בעבודה הזאת שמע נגינה של מוזיקאים כמו טרסה קרניו ואיטלו קמפניני.

בשנת 1892 התקבל ברלי לקונסרבטואר הלאומי למוזיקה בניו יורק עם מלגה. דבוז'אק ניהל את אותו קונסרבטואר. הוא ביקש מברלי לעיתים קרובות לשיר לו. לפי זיכרונות שברלי סיפר מאוחר יותר, המלחין שעבד במשך היום האזין לשירתו אחרי ארוחת הערב. ברלי שר שירים של הקהילה האפרו-אמריקאית שהכיר. אחת מחוויותיו המוזיקליות של דבוז'אק בארצות הברית הייתה כך האזנה ישירה לקולו של מוזיקאי אחר.

הוויכוח על המוזיקה האמריקאית

ז'אנט תרבר, מייסדת הקונסרבטואר שהזמינה את דבוז'אק, רצתה לטפח מוזיקאים בארצות הברית. בית הספר פתח אפשרויות קבלה גם לסטודנטים לא לבנים. דבוז'אק לימד הלחנה וניצח על התזמורת. מחוץ לבית הספר, בניו יורק, היו מוזיקאים ומבקרים רבים ממוצא גרמני, והוא שוחח איתם בגרמנית. בסביבה שבה מלחין מצ'כיה לימד סטודנטים אמריקאים וקיים קשר עם עמיתים מאירופה הכין את סימפוניית העולם החדש.

במאי 1893 טען דבוז'אק בפומבי שאפשר לפתח מסורת הלחנה אמריקאית ייחודית על יסוד מנגינות אפרו-אמריקאיות. בארצות הברית היו אז מוזיקאים רבים שראו במסורת הסימפונית הגרמנית אמת מידה. ג'ון נואלס פיין מהרווארד חשב שהעיתון בוודאי מסר את דבריו של דבוז'אק באופן שגוי. המלחינה איימי ביץ' הסכימה עם השימוש במוזיקה עממית, אך שאלה אם המוזיקה האפרו-אמריקאית מייצגת את ארצות הברית כולה. התעורר ויכוח על המוזיקה שמלחינים צריכים ללמוד.

דבוז'אק עסק במוזיקה עממית צ'כית ובטכניקות הלחנה מערביות יחד. גם בשירים ששמע בארצות הברית שם לב למנגינות המבוססות על חמישה צלילים ולסינקופות. בסינקופה מדגישים מקום שבדרך כלל חלש, וכך משנים את הקצב. הוא התעניין הן בשמות של שירים מוכרים והן בדרכים ליצור מנגינה וקצב. על יסוד השירים שברלי העביר לו כתב דבוז'אק נושאים חדשים ופיתח אותם בתוך סימפוניה בת ארבעה פרקים.

הסימפוניה של 1893 והשיר של 1922

סימפוניית העולם החדש הושלמה בניו יורק בשנת 1893. ב-16 בדצמבר באותה שנה ביצעה אותה לראשונה הפילהרמונית של ניו יורק בניצוח אנטון זיידל בקרנגי הול. הנושא המפורסם בלרגו (Largo), הפרק השני, הוא מנגינה שיצר דבוז'אק. הקרן האנגלית מנגנת אותה. אף שהיא משפט פשוט הנשמע כשיר עם עתיק, השיר בשם Goin' Home נוצר אחר כך. את אותה מנגינה שומעים כיום ביצירה סימפונית ובשיר קולי בעקבות הלחנה ועיבוד מתקופות שונות.

קטע מתווים מוקדמים של Goin' Home, שלו הוסיף ויליאם ארמס פישר מילים.
קטע מתווים מוקדמים של Goin' Home, שלו הוסיף ויליאם ארמס פישר מילים.

פישר היה מוזיקאי אמריקאי שלמד אצל דבוז'אק. הוא סיפר שבשנת 1922, כשניגן עיבוד לפסנתר של הלרגו, עלו בדעתו המילים על חזרה הביתה. הוא פיתח אותן לטקסט ויצר את Goin' Home. למנגינת הסימפוניה הוסיף קול אנושי ומשפטים. מאזין המכיר את הכותרת המדברת על שיבה הביתה יכול לחשוב גם על תוכן השיר באותה מנגינה. כך התפתח גם התהליך שבו זוכרים יצירה תזמורתית מוקדמת בשם של שיר שנוצר מאוחר יותר.

עמוד הכותרת של סימפוניית העולם החדש בכתב ידו של דבוז'אק.
עמוד הכותרת של סימפוניית העולם החדש בכתב ידו של דבוז'אק.

Goin' Home של פישר יצא בהוצאת אוליבר דיטסון בבוסטון בשנת 1922. גם תווים מוקדמים לקול נמוך ולפסנתר נשמרו עד ימינו. על הכריכה מופיעים שמותיהם של דבוז'אק ופישר, לצד ההסבר שהמוזיקה נלקחה מן הלרגו של סימפוניית העולם החדש. הזמר שר את מילות פישר והפסנתרן מלווה במקום התזמורת. כך הועברה מנגינה שהייתה לתזמורת לביצוע משותף של זמר סולן ופסנתרן.

כפר דובר צ'כית בארצות הברית

אחרי שהשלים את הסימפוניה שהה דבוז'אק בקיץ 1893 בספילוויל שבאיווה. עוזרו יוזף קובארז'יק המליץ על כפר הולדתו כמקום לחופשה. בכפר הקטן של מהגרים צ'כים היו כנסייה ובית ספר שבהם השתמשו בצ'כית. כשילדיו שנותרו באירופה הגיעו לארצות הברית, נסעה המשפחה יחד ברכבת לשם. במכתבים לחבריו במולדת השווה דבוז'אק את החיים בספילוויל לשהות בוויסוקה שבבוהמיה.

טקסט שכתב דבוז'אק בשנת 1894 ובו תיאר את הכנסייה ואת בית הספר בספילוויל.
טקסט שכתב דבוז'אק בשנת 1894 ובו תיאר את הכנסייה ואת בית הספר בספילוויל.

דבוז'אק יצא לטיול מוקדם בבוקר וניגן בעוגב בכנסיית ואצלב הקדוש. לפני הצהריים הלחין, ואחר הצהריים בילה עם המשפחה או יצא לכפרים סמוכים. בערב שמע מן התושבים על חוויותיהם בהתיישבות בארצות הברית. זקני הכפר שמחו לשמוע אותו מנגן בעוגב מזמורים מוכרים. בקיץ הזה כתב את רביעיית כלי הקשת האמריקאית ואת חמישיית כלי הקשת. שתי היצירות שנכתבו לצד שכנים שיכול לדבר איתם צ'כית ולצד משפחתו שהתאחדה שוב נעשו, אחרי הסימפוניה שהשלים בניו יורק, יצירות המייצגות את חייו באמריקה.

המשך דרכו של האיש ששר לדבוז'אק

בשנת 1892 הופיע ברלי בקרנגי הול לצד זמרת הסופרן סיסיירטה ג'ונס. גם לאחר שעזב את הקונסרבטואר המשיך כזמר וכמלחין. בהמשך שר שם שירים שלו, והספיריטואלז שעיבד נכללו בהופעות של מוזיקאים אחרים. ברלי היה התלמיד ששר ספיריטואלז לדבוז'אק, וגם זמר שהמשיך בפעילותו העצמאית, עמד על הבמה וכתב יצירות. התלמיד שהעביר את השירים העביר בהמשך אותה מסורת מוזיקלית באמצעות הופעות ופרסום.

העמוד הראשון של תווי Deep River בעיבוד הארי ברלי משנת 1917.
העמוד הראשון של תווי Deep River בעיבוד הארי ברלי משנת 1917.

בשנת 1894 קיבל ברלי משרת סולן בכנסייה האפיסקופלית סנט ג'ורג' בניו יורק. היו חברי קהילה שהתנגדו לו בשל היותו שחור, אך הוא שר שם שנים רבות. הוא שר גם בקהילה דתית נוספת, ערך תווים בהוצאה לאור ופרסם שירים שלו ועיבודים לספיריטואלז. כשקוראים על השפעת הספיריטואלז על הסימפוניה של דבוז'אק, כדאי להכיר גם את עבודתו המאוחרת של ברלי. הוא המשיך לעבד את השירים שלמד ממשפחתו בילדותו כך שיהיה אפשר לשיר אותם בקונצרטים.

Deep River בעיבוד ברלי הוקלט בשנת 1916. הבריטון אוסקר סיגל שר בהקלטה בליווי תזמורת. תפקידו של ברלי באלבום היה לעבד שיר שנמסר מדור לדור בהתאם לביצוע, ולא להלחין שיר חדש. הוא הכין לשיר המסורתי צורה שסולן יוכל לבצע. אם אחרי הלרגו של סימפוניית העולם החדש תחפשו גם את ההקלטה הזאת, תוכלו להכיר יחד את המסורת שברלי העביר לדבוז'אק ואת עבודתו כמעבד. Deep River ו-Goin' Home נכנסו לרפרטואר של הזמרים בדרכים שונות.

הלרגו ששומעים במהינה

המוזיקה לצהריים ולערב במהינה כוללת את פתיחת הלרגו בניצוח מאריס יאנסונס. בערב אפשר לשמוע גם ביצוע של שולטִי וביצוע של הפילהרמונית של לונדון. בלרגו השלם, אחרי מנגינת הקרן האנגלית באה מוזיקה מנוגדת, ובהמשך חוזרת המנגינה הראשונה.

יצירה שכדאי לחפש לצד הלרגו היא Deep River בעיבוד ברלי. ב-Goin' Home הוסיף פישר מילים חדשות למנגינה תזמורתית. ב-Deep River העביר ברלי ספיריטואל מסורתי לשירת סולו וליווי. יצירה אחת עברה מסימפוניה לשיר, והאחרת משיר שנמסר בין אנשים לרפרטואר של הקונצרטים. בתווים שפרסמו ברלי ופישר נשאר שם כל אחד מהם, וזמרים המשיכו לשיר את המוזיקה שלהם. תוכלו להאזין זה לצד זה ל-Goin' Home, שבו הקרן האנגלית בסימפוניה וקול הסולן מבצעים אותה מנגינה, ול-Deep River שנמסר בעיבודו של ברלי.

המוזיקה ששומעים במהינה

במהינה משמיעים את הלרגו מסימפוניית העולם החדש. המנגינה יכולה להזמין אתכם ואת מי שבא עמכם לדבר על השירים ששמעתם כל אחד במקום שממנו באתם. כך תוכלו לצרף את זיכרונותיכם לשיחה על השירים שחלקו דבוז'אק וברלי.