בכתבה זו
התשובה הקצרה
„מצב רוח של בוקר” היא מוזיקת במה שכתב גריג למחזה „פר גינט” של איבסן, והקדמה הפותחת את הסצנה האפריקאית במערכה 4. כיום קל לדמיין יער צפוני או בוקר כפרי ושלו, אך מקומה המקורי במחזה הוא אפריקה. הדבר המרכזי היוצר תחושת „בוקר” במוזיקה אינו תשובה אחת לגבי המקום, אלא התהליך שבו החליל והאבוב מחליפים מלודיה קצרה ומספר הכלים והמנעד מתרחבים בהדרגה מתוך עוצמה נמוכה.
שלושה רמזים המחברים את הכותרת לסצנה המקורית
- „מצב רוח של בוקר” לא החלה כיצירת נוף עצמאית, אלא כמוזיקת במה הפותחת את מערכה 4 של „פר גינט”.
- רקע המחזה המקורי הוא אפריקה, ואין בסיס להגביל את היצירה רק לנוף מולדתו הנורווגית של גריג.
- חילופי המלודיה בין החליל לאבוב והתרחבות התזמורת בהדרגה יוצרים רושם של אור המתפשט.
קריאה מעמיקה
מוזיקת במה שהחלה במכתב מאיבסן
בינואר 1874 ביקש איבסן מגריג מוזיקה לפואמה הדרמטית שלו „פר גינט”, והיצירה הוצגה לראשונה בתיאטרון כריסטיאניה בפברואר 1876. „מצב רוח של בוקר” כלולה במוזיקת הבמה Op.23.
לאחר שהמוזיקה הופצה בסוויטה קונצרטנטית, אפשר היה להאזין לה כיצירה עצמאית גם בלי להכיר את עלילת המחזה. ידיעת הרקע אינה אמורה להגביל את הדמיון, אלא לפתוח דלת נוספת למלודיה שכבר נעשתה מוכרת מאוד.
היא מתחילה באפריקה, לא ביער נורווגי
„מצב רוח של בוקר” פותחת את מערכה 4 במחזה, המתרחשת באפריקה. בהאזנה לסוויטה בלבד אפשר לדמיין נוף צפוני, אך אי אפשר לומר שזהו המקום המקורי במחזה.
האם חייבים לשמוע מדבר במוזיקה? מוזיקה לבדה אינה קובעת נוף של אזור מסוים. המקום הדרמטי בפועל והנוף שהמאזין מדמיין עשויים להיות שונים, והמרחק ביניהם הוא חלק מן ההנאה במוזיקה כלית.
החליל והאבוב מאירים את המלודיה הראשונה לסירוגין
בפתיחה החליל מתחיל בשקט את המלודיה והאבוב משיב בצבע אחר. כשאותו משפט עובר לכלי אחר, הבהירות והמרקם משתנים. לאחר הצליל הקל והפתוח של החליל בא הגוון המרוכז מעט יותר של האבוב ומוסיף עומק לנוף.
בהאזנה הראשונה עקבו רק אחר המלודיה; בשנייה חפשו את הרגע שבו הכלי מתחלף; בשלישית הקשיבו לאקורד הארוך שנשאר מתחת למלודיה. חילופי המלודיה והמשכיות הרקע פועלים יחד ויוצרים תחושת זמן.
תחושת הזריחה נוצרת מן ההרכב הגדל בהדרגה
היצירה אינה מכריזה על בוקר מיד בכלי נשיפה ממתכת בהירים ובעוצמה גדולה. היא מתחילה בעוצמה נמוכה ובמעט כלים, המנעד ומספר הכלים מתרחבים ואותה מלודיה חוזרת בהרכב עשיר יותר. המאזין עשוי לתפוס את ההצטברות כתהליך של אור המתפשט.
התשובה לשאלה „האם באמת שומעים בוקר?” היא גם כן וגם לא. רושם השעה נוצר באופן משכנע משינויי העוצמה, המנעד והכלים שכתב המלחין; את הנוף המסוים מוסיפים זיכרונו ותרבותו של המאזין. המוזיקה אינה הקלטה פיזית של בוקר, אלא מבנה המזמין לדמיין בוקר.
למוזיקת הבמה ולסוויטה סדרי האזנה שונים
„פר גינט” כוללת מוזיקה לסצנות כגון „מצב רוח של בוקר”, „מות אוזה”, „שירת סולוויג” ו„באולם מלך ההר”. במחזה היצירות מופיעות לפי העלילה, ואילו בסוויטה הן קובצו מחדש לפי ניגודים המתאימים לקונצרט.
אפשר להתחיל ב„מצב רוח של בוקר” בלבד. לאחר מכן, אם תאזינו ברצף ל„מות אוזה” ול„באולם מלך ההר”, תשמעו עד כמה גריג יוצר באותה תזמורת שקט, עצב וחרדה בדרכים שונות.
להאמין לכותרת ולהאזין מעבר לה
הכותרת היא דלת ידידותית למאזין חדש, אך אינה כופה סצנה יחידה. אפריקה של המחזה המקורי, הדימוי הצפוני שנפוץ לאורך השנים ובוקר אישי מזיכרונו של המאזין יכולים להתקיים יחד באותה מלודיה.
ב-Mahina Vegan Table אנו משמיעים מוזיקה קלאסית בחלל הארוחה, ובכתב העת מציגים יחד את ההקשר המקורי שמאחורי כותרת מוכרת ואת תנועת הכלים בפועל. כדי שתזהו את חילופי החליל והאבוב בכל מקום שבו תפגשו את המלודיה, נמשיך בסיפורי האזנה עמוקים בעוד צעד.
ארבע תשובות להבנת הנוף של „מצב רוח של בוקר”
- האם הרקע המקורי של „מצב רוח של בוקר” הוא נורווגיה?
- הרקע המקורי במערכה 4 של „פר גינט” הוא אפריקה. עם זאת, בהאזנה כיצירה עצמאית טבעי לדמיין נוף בוקר אחר.
- איזה כלי מנגן ראשון את הנושא?
- בפתיחה החליל מתחיל את הנושא, וחילופיו עם האבוב הנוטל אותו הם מרכיב שמיעתי מרכזי.
- איזו יצירה היא „מצב רוח של בוקר” בסוויטה מס' 1 של „פר גינט”?
- היא היצירה הראשונה בסוויטה הקונצרטנטית מס' 1, Op.46.
- אם מאזינים בלי לדעת את הכותרת, האם עדיין מרגישים בוקר?
- הדבר משתנה מאדם לאדם. המבנה המתחיל בעוצמה נמוכה ומרחיב את המנעד ואת מספר הכלים עשוי ליצור תחושה של אור מתפשט, אך הסצנה המדויקת תלויה בזיכרון המאזין.
בדקו את החלל ואת מידע הביקור העדכני של Mahina Vegan Table.
הצגת מידע הביקור ב-Mahina Vegan Table
