בכתבה זו
  1. התווים של מוצרט ושירי העם של נורווגיה
  2. ההזמנה של איבסן והשינויים לצורך ההצגות
  3. סיפורי ההתרברבות של פר וקליפות הבצל
  4. מוזיקה שנכתבה לבוקר באפריקה
  5. הסאטירה והחזרה בהיכל מלך ההר
  6. סוויטות שנערכו בסדר אחר מעלילת המחזה
  7. המוזיקה ששומעים במהינה

התשובה הקצרה

בוקר של גריג נכתב כחלק מהמוזיקה לבמה למחזה פר גינט של איבסן. המלחין קיבל את ההזמנה בשנת 1874, וכתב ותיקן את המוזיקה בהתאם להצגה. אחר כך בחר כמה קטעים ועיצב אותם מחדש כסוויטות לתזמורת. הרקע המקורי של המוזיקה המתארת בוקר בהיר הוא אפריקה. לפני הקטע ואחריו עוזב פר, גיבור המחזה, את נורווגיה, נודד בין ארצות ומציג את עצמו בכל פעם כדמות אחרת.

קריאה מעמיקה

התווים של מוצרט ושירי העם של נורווגיה

בילדותו שמע גריג את המוזיקה של מוצרט כשצפה באמו מנגנת ומלמדת. בזיכרונות שכתב בהמשך החזיר את היכרותו עם מוצרט אל ילדותו, שבה למד מוזיקה מאמו. גם כשקיבל בקונסרבטואר של לייפציג משימה לכתוב רביעיית כלי קשת, למד את הרביעיות של מוצרט ושל בטהובן. בהופעה בברגן לאחר סיום לימודיו ניגן בשלישייה לפסנתר של מוצרט עם אחיו הצ'לן יון ועם הכנר אולה בול. עוד לפני שכתב יצירות המבוססות על מוזיקה נורווגית למד וביצע תווים של מלחינים מארצות אחרות.

המוזיקאי הנורווגי אולה בול מחזיק כינור.
המוזיקאי הנורווגי אולה בול מחזיק כינור.

גריג הקדיש את הומורסקות, אופוס 6, לריקרד נורדראק, ואת 25 שירי העם והמחולות הנורווגיים, אופוס 17, לאולה בול. גם בהקדשות בקובצי היצירות ובכותרות הקטעים אפשר לראות את עניינו בעמיתיו המוזיקאים ובשירי העם. אופוס 17 כולל מנגינת חתונה, מחול האלינג ושיר לקריאה לפרות. הוא קיבץ ליצירות פסנתר מוזיקה שאנשי הכפר השתמשו בה לצרכים שונים. הכותרות משמרות את מטרת השירה ואת סוגי המחול, ובהקדשות כתב את שמות עמיתיו שאיתם חלק את המוזיקה.

תהלוכת חתונה בהארדנגר, שציירו טידמן וגודה בשנת 1848.
תהלוכת חתונה בהארדנגר, שציירו טידמן וגודה בשנת 1848.

אולאה קרוגר האזינה לשירי עם מפי אנשים בנורווגיה ותיעדה אותם. לנדסטאד ולינדמן פרסמו את המנגינות שאספה, וגריג הושפע משירי עם מסוג זה. האספנית העבירה לתווים את השירים שאנשים שרו, והמוציאים לאור הדפיסו אותם והעבירו אותם למוזיקאים אחרים. עם זאת, לא ידוע אם גריג הכיר גם את תפקידה של קרוגר באיסוף שירי העם שהגיעו אליו. לפני השירים שבהם השתמש ביצירותיו לפסנתר, היו האנשים ששרו בכפרים ועבודת האספנית שכתבה ושמרה את מנגינותיהם.

ההזמנה של איבסן והשינויים לצורך ההצגות

בינואר 1874 ביקש איבסן מגריג לכתוב מוזיקה להעלאת פר גינט לבמה. בעת שכתב מוזיקה המתאימה למחזה היה עליו להביא בחשבון גם את התנאים של התזמורת ושל הזמרים שיופיעו בפועל. תהליך ההלחנה כלל קשיים בהכנת מוזיקה המתאימה לנגנים ולזמרים שיעמדו על הבמה. בשונה מיצירה עצמאית לתזמורת, הוא הכין מוזיקה שתלווה את דיבורם ואת תנועותיהם של השחקנים, ומוזיקה לשירת הזמרים, בהתאם להתקדמות המחזה. המוזיקה לבמה שנכתבה כך בוצעה לראשונה בשנת 1876. העבודה נמשכה שנים אחדות מן ההזמנה ועד הבכורה.

הנריק איבסן בציור של כריסטיאן קרוג משנת 1895.
הנריק איבסן בציור של כריסטיאן קרוג משנת 1895.

גריג תיקן בהמשך את המוזיקה לצורך הצגות נוספות. התווים ששימשו בהצגה בקופנהגן בשנת 1886 נעשו מאוחר יותר בסיס חשוב לעריכת המהדורה הכוללת של יצירותיו. הם נשמרו בספרייה המלכותית של דנמרק. המוזיקולוגים רונה אנדרסן ופין בנסטאד החלו ב-1983 לחקור את החומרים של המוזיקה לבמה. הם השוו את התווים ששימשו בהצגות שונות ובחנו את המוזיקה שגריג תיקן והוסיף. לצד התווים של הבכורה, פר גינט כולל גם חומרים ששונו לקראת הופעות מאוחרות יותר.

סיפורי ההתרברבות של פר וקליפות הבצל

פר, גיבורו של איבסן, בורח מחתונה עם הכלה אינגריד ואז נוטש אותה. גם לצדה של סולוויג שקיבלה אותו אינו מסוגל להישאר, והוא עוזב שוב. הוא פוגש טרולים, נודד בארצות רחוקות ובוחר בכל פעם תפקיד הנוח לו. הוא מדמיין את עצמו כאדם גדול, אבל אינו מקיים את הבטחותיו לאנשים שהיו עמו. ככל שההרפתקאות נמשכות, קשה לו יותר להסביר מדוע יצא לדרך ומה עשה. באותו מחזה עוסק איבסן בהתרברבות ובמעשים של פר וגם באנשים שנותרו מאחור בגללם.

בזקנתו מקלף פר בצל, שכבה אחר שכבה, ונזכר בתפקידים שמילא. לכל שכבה הוא מייחס את הדמות הקיסרית שדמיין לעצמו או דמות אחרת, אבל גם אחרי שקילף עד הסוף אינו מוצא ליבה. התפקידים שלטענתו מילא רבים, אך לאחר הסרתם לא נותר עצמי שהוא יכול להסביר. איבסן בוחן את השאלה באמצעות האיש שסיפר על הרפתקאות גדולות ומקלף עכשיו בצל שבידו. כשפר משליך בזה אחר זה את השמות שנתן לעצמו, נשארת רק עוד קליפה.

סמוך לסיום אומר יוצק הכפתורים שיתיך את פר ויערבב אותו עם חומר אחר. כפי שמתיכים מחדש כפתור שעשו לו לולאה לא תקינה, הוא מאשים את פר שלא מילא את חלקו. פר צריך למצוא הצדקה להשארתו כפי שהוא. כשקילף את הבצל שאל אם יש ליבה לעצמי בעל התפקידים הרבים, ולפני היוצק עליו להסביר את חייו. המחזה משתמש בבצל ובכפתור כדי לבחון מחדש את ההרפתקאות שבהן התפאר.

מוזיקה שנכתבה לבוקר באפריקה

בוקר משמש ברקע האפריקאי של המערכה הרביעית. גריג הסביר שהצליל החזק הראשון ביצירה קשור מבחינתו להופעת השמש בין העננים. הסברו של המלחין ורקע המחזה נשמרו יחד. אף שכתב את המוזיקה מלחין שנולד בנורווגיה, במחזה של איבסן השתמשו בה לבוקר באפריקה. בכותרת היצירה העצמאית לתזמורת נשאר רק הבוקר, ואילו במוזיקה לבמה מנגנים אותה בהתאם למקום שבו נמצא פר ולהתקדמות המערכה הרביעית.

אחרי בוקר מנגנים את הגנב ומקבל הרכוש הגנוב, את המחול הערבי ואת המחול של אניטרה. גם כשהקטע המבשר על הבוקר מסתיים, מסעו של פר נמשך. מופיעות דמויות אחרות, ופר פוגש אותן ובוחר במעשים הנוחים לו. גריג שילב קטעי מוזיקה שונים בהתאם להתקדמות הזאת. כשיצר מאוחר יותר את הסוויטות שינה את הסדר, אבל במוזיקה לבמה מופיעים אחרי הבוקר, בזה אחר זה, קטעים לדמויות אחרות ולמחולות. באותה הצגה השתמשו במוזיקה לבוקר השקט ובמוזיקה למעשיו הבאים של פר.

הסאטירה והחזרה בהיכל מלך ההר

הדברים שכתב גריג על היצירה בהיכל מלך ההר חריפים באופן מפתיע. במכתב לידידו פרנץ באייר תיאר בסלידה גישה נורווגית מופרזת ושביעות רצון עצמית, וקיווה שהסאטירה שבמוזיקה תישמע. במכתב דיבר יחד על העובדה שכתב מוזיקה עממית ועל הסאטירה שרצה להביע. המלחין שהשתמש בחומרים עממיים לא תיאר את היצירה כשבח ללא סייג למוזיקה של ארצו. גריג עצמו כתב שרצה להוסיף הגזמה וסאטירה למוזיקה של חבורת הטרולים.

פר גינט נכנס להיכל מלך ההר, בציור של קיטלסן משנת 1913.
פר גינט נכנס להיכל מלך ההר, בציור של קיטלסן משנת 1913.

אפשר להקשיב לקצב היצירה גם בזיקה למחול האלינג הנורווגי. זהו מחול סולו מהיר שצעירים רקדו בחתונות ובחגיגות, ובו גם תנועות אקרובטיות. ביצירה מתחילים הצ'לו, הקונטרבס והבסון את הנושא במנעד נמוך. כשמצטרפים כלים נוספים, הצליל מתחזק והמהירות עולה. בכל חזרה על הנושא הקצר משתנים הכלים המשתתפים ועוצמת הנגינה. המבנה המשתמש שוב ושוב באותה מנגינה משקף במוזיקה את ההתרחשות במחזה, שבה הטרולים מקיפים את פר.

סוויטות שנערכו בסדר אחר מעלילת המחזה

גריג בחר קטעים מהמוזיקה לבמה ויצר שתי סוויטות לתזמורת. הוא העדיף סדר מספק מבחינה מוזיקלית לביצוע תזמורתי על פני מעקב אחר עלילת המחזה. בסוויטה הראשונה הסדר הוא בוקר, מותה של אוסה, המחול של אניטרה ובהיכל מלך ההר. הוא קיבץ בסוויטה אחת קטעים שבמחזה המקורי שימשו בזמנים ובמקומות שונים. כשהתאים מחדש את המוזיקה שנכתבה למחזה לביצוע עצמאי בקונצרט, שינה גם את סדר האירועים של המחזה.

ברשימות המוזיקה לארוחות הצהריים והערב במהינה מופיע בוקר תחת שמו של נוויל מרינר. זהו הקטע הראשון מתוך הסוויטה הראשונה. אותה סוויטה מסתיימת ביצירה בהיכל מלך ההר, שבו כלים רבים חוזרים על נושא נמוך. הקטע הראשון נועד לבוקר, והאחרון נועד לחבורת הטרולים. ביניהם הציב גריג את מותה של אוסה ואת המחול של אניטרה. כך בחר מתוך המוזיקה למחזה של איבסן ארבע יצירות בעלות אופי שונה וערך אותן בסדר המתאים לביצוע תזמורתי.

המוזיקה ששומעים במהינה

המוזיקה לצהריים ולערב במהינה כוללת את בוקר בניצוחו של נוויל מרינר. כשהמנגינה הראשונה המוכרת נשמעת, תוכלו להעלות בשיחה סביב השולחן את הרפתקאותיו של פר גינט שבמהלכן נוגנה המוזיקה.