בכתבה זו
  1. החליל בבית ולימודי הרפואה
  2. חיפוש התווים מחוץ לבמה
  3. סונטה צרפתית שנולדה בתמיכה אמריקאית
  4. מוצרט עם נבל וערב בטלוויזיה
  5. מנגינות יפניות לחליל ולנבל
  6. הנגן שחיפש תווים וביקש יצירות חדשות מעמיתיו
  7. המוזיקה ששומעים במהינה

התשובה הקצרה

ז'אן-פייר רמפל למד רפואה עד השנה השלישית. הוא למד חליל בבית, כשהאזין לנגינת אביו, אבל סיפר שהוריו רצו שילמד רפואה. בחיפוש תווים ישנים בספריות ובבקשת יצירות חדשות ממלחינים הרחיב את המוזיקה שיכול לבצע. בקונצ'רטו לחליל ולנבל של מוצרט חלק עם לילי לסקין את שני תפקידי הסולו. גם ברשימות הצהריים והערב במהינה נמצאת יצירה בביצוע שניהם.

קריאה מעמיקה

החליל בבית ולימודי הרפואה

המורה הראשון של רמפל היה אביו, ז'וזף רמפל. בריאיון סיפר שהאזין בבית לצליל חלילו של אביו ורצה לנגן בעצמו. האב חשש שבנו יזניח את לימודיו בגלל החליל. רמפל אמר שלמד רפואה עד השנה השלישית, אך לבו לא היה בלימודים. באותן שנים למד את מה שהוריו רצו, ובו בזמן למד את הכלי מאביו.

בשנת 1943 קטע הגיוס לעבודת כפייה מטעם שלטונות הכיבוש הגרמניים את לימודי הרפואה של רמפל. הוא הסתתר במרסיי ובפריז כדי לחמוק מהגיוס. אחרי שהתקבל לקונסרבטואר של פריז זכה בשנת 1944 בפרס הראשון בחליל. בזמן שהסטודנט לרפואה החליף מקומות כדי לחמוק מעבודת הכפייה, נעשה תלמיד חליל בקונסרבטואר. התלמיד שרצה לנגן נאלץ לשנות את מקום מגוריו ואת לימודיו בזמן המלחמה. בין עזיבת הרפואה לפרס שקיבל בקונסרבטואר הייתה חוויית ההתחמקות מגיוס לעבודה תחת הכיבוש.

כשאב ובנו ניגנו דואטים, ז'וזף ניגן בחליל השני. רמפל סיפר שהתחיל בדואטים קלים של דוויאן ושל אלטס. הוא למד את היצירות והתאים את גובה הצליל תוך האזנה לנגינת אביו. בשיעורים לא עברו על שגיאה אפילו בצליל אחד, והיה עליו לסיים משימה קודמת לפני שעבר לבאה. רמפל, שלימים פעל כסולן, סיפר על דואטים שבהם מתאים הנגן את צלילו לצליל נגן אחר כחוויית הלימוד הראשונה שלו.

חיפוש התווים מחוץ לבמה

רמפל חיפש בעצמו תווים לביצוע. באותו ריאיון הסביר שבדק קטלוגים של ספריות וקיבל עותקים ומיקרופילם של תווים. כדי להרחיב את היצירות שאפשר להציג על הבמה, היה צריך להשיג קודם את החומרים. מעבר לקניית תווים של יצירות מוכרות, חיפש וקרא יצירות שנשמרו בספריות.

חליל שיצר לואי לו בפריז בשנת 1856.
חליל שיצר לואי לו בפריז בשנת 1856.

קובץ האלבומים שיצא לציון מאה שנים להולדת רמפל כולל יחד קונצ'רטים בארוקיים ויצירות מודרניות שביצע. גם המלחינים ברצועות משתרעים על תקופות שונות, מטלמן ובאך ועד נילסן ופולנק. רמפל האיר מחדש יצירות ישנות, ובו בזמן הקליט וביצע בכורות של יצירות חדשות. יצירות של מלחינים מתקופות שונות נכנסו לרשימת הקלטותיו של אותו נגן. הוא המשיך לנגן מוזיקה שמצא בספריות ולהכין יצירות חדשות של מלחינים בני זמנו. גם הרכב הקובץ לציון הולדתו מציג את שתי הפעילויות יחד.

נגן המקלדת רובר ויירון-לקרואה היה עמיתו הוותיק של רמפל. השניים ניגנו ועבדו יחד במשך 35 שנים. כשביצעו יצירות לחליל ולמקלדת, הכינו את התווים יחד ועלו לבמה. גם בקריירת הסולו של רמפל היה מוזיקאי שעבד עמו שנים כה רבות. ויירון-לקרואה ניגן בהמשך בפסנתר בבכורה האמריקאית של הסונטה של פולנק. גם על במה שהציגה יצירה חדשה לקהל בחוץ לארץ נמשך שיתוף הפעולה ביניהם.

סונטה צרפתית שנולדה בתמיכה אמריקאית

את הסונטה לחליל ולפסנתר של פולנק הזמינה ספריית הקונגרס של ארצות הברית בתמיכת קרן קולידג'. באוטוביוגרפיה שלו סיפר רמפל על שיחת טלפון מפולנק. לדבריו, פולנק הודיע שהחליט לכתוב את הסונטה שרמפל רצה, ושבארצות הברית יממנו אותה. רמפל רצה סונטה חדשה ופולנק כתב את היצירה. ליצירה שהכינו המלחין והנגן הצרפתים נוספו הזמנה ותמיכה של מוסד אמריקאי. לאחר שהושלמה, רמפל ופולנק עצמו ביצעו את ההופעה הראשונה.

הבכורה העולמית התקיימה בשטרסבורג ב-18 ביוני 1957. רמפל ניגן בחליל והמלחין פולנק בפסנתר. בתגובה להתלהבות הקהל ניגנו השניים שוב את הפרק השני. בשנה שלאחר מכן ביצעו רמפל וויירון-לקרואה את הבכורה האמריקאית בספריית הקונגרס. רמפל ניגן עם פסנתרן אחר בארץ שבה נמצא המוסד שהזמין את היצירה. לאחר כתיבת הסונטה השתתף פולנק בעצמו כנגן מקלדת, ובהופעה שלאחר מכן מילא את התפקיד עמיתו הוותיק של רמפל.

בבכורה האמריקאית בשנת 1958 ניגן רמפל בחליל כסף שיצר לואי לו בשנת 1880. הכלי היה שייך לאוסף כלי הנגינה של דייטון סי. מילר בספריית הקונגרס. על הבמה שבה הציג את הסונטה החדשה לקהל האמריקאי לראשונה, השתמש בחליל שיוצר במאה הקודמת. הוא השתמש בכלי ששמרה הספרייה בהופעה שהתקיימה בה. רמפל הציג את היצירה המוזמנת עם ויירון-לקרואה. המוסד שהזמין אותה הכין גם את מקום הבכורה ושמר את הכלי שבו השתמשו לנגינה.

מוצרט עם נבל וערב בטלוויזיה

רמפל ולילי לסקין ניגנו יחד את הקונצ'רטו לחליל ולנבל של מוצרט, K.299. התזמורת הקאמרית של פייאר והמנצח ז'אן-פרנסואה פייאר השתתפו עמם. ביצירה הזאת החליל והנבל הם שניהם כלי סולו. שני הנגנים ביצעו כל אחד את תפקידו הסולני עם התזמורת. האנדנטינו שלהם, Andantino, נכלל גם ב-100 Best Relaxing Classics, וברשימות הצהריים והערב במהינה יש רצועה מאותו אלבום. זהו ביצוע של מוצרט בהשתתפות החליל של רמפל והנבל של לסקין.

נבל דוושות שיצרה ליון אנד הילי בין 1891 ל-1895.
נבל דוושות שיצרה ליון אנד הילי בין 1891 ל-1895.

רמפל ולסקין ניגנו מוצרט יחד גם בטלוויזיה. ב-26 ביוני 1975 ביצעו את הפרק השני בקונצ'רטו בתוכנית Le Grand Échiquier של אנטן 2. השידור באותו יום הוקדש לזמר לאו פרה, וכלל גם ג'אז של קלוד בולינג, אריות מאופרות ומוזיקה למקהלה של פורה. ההפקה שילבה ביצועים מז'אנרים שונים באותו שידור. מוצרט של רמפל ולסקין היה חלק אחד בתוכנית. שני הנגנים שהקליטו אלבום יחד הופיעו גם על במת השידור עם אותם כלי סולו.

קלוד בולינג סיפר כיצד התחילה הסוויטה לחליל ולשלישיית פסנתר ג'אז שיצר עם רמפל. לדבריו, רמפל רצה לנגן עם מוזיקאי ג'אז, וביקש יצירה שבה יישמר לחליל אופי קלאסי והפסנתר ישתמש בשפת הג'אז. בולינג הפך את הבקשה ליצירה וכלל בה גם קונטרבס ותופים. סולן החליל הציע לפסנתרן בצורה מפורטת את אופייה של יצירה חדשה. ארבעת הכלים השתתפו ביצירה אחת וקיבלו תפקידים המתאימים לדרכי נגינה שונות.

מנגינות יפניות לחליל ולנבל

את אלבום המנגינות היפניות של רמפל ולסקין עיבד המלחין אקיו יאשירו. באלבום כלולים ים באביב, שפירית אדומה, שיר ערש מאזור צ'וגוקו ביפן, שיר רועי בקר מננבו וסאקורה סאקורה, בין היתר. שני הנגנים הצרפתים השתמשו בתווים שיאשירו העביר לחליל ולנבל. המעבד שבחר את המוזיקה והכין אותה לנגינה בשני הכלים השתתף בהפקת האלבום. לצד שמות הסולנים מופיע שם המעבד, ויצירות יפניות ממקורות שונים נאספו באלבום אחד.

פרט עיטורי בקוטו יפני שיוצר בתחילת המאה השבע-עשרה.
פרט עיטורי בקוטו יפני שיוצר בתחילת המאה השבע-עשרה.

ים באביב נכתב בידי מיצ'יו מיאגי לקוטו ולשקוהאצ'י. קוטו הוא כלי מיתר ושקוהאצ'י כלי נשיפה. בעיבוד הועברה המוזיקה שמנגנים בשני הכלים האלה לנבל ולחליל. היצירה הייתה באלבום הראשון, הושמטה במהדורה מאוחרת יותר וחזרה לתקליט שהוצא מחדש. לכן גם מהדורות הנושאות את אותו שם אלבום כוללות מבחר שונה של רצועות. בין הביצוע בקוטו ובשקוהאצ'י לבין ההעברה לחליל ולנבל השתנו ההרכב האינסטרומנטלי ותכולת האלבום.

שקוהאצ'י יפני מבמבוק מהמאה השמונה-עשרה, כלי נשיפה שמנגנים בו בהחזקה אנכית.
שקוהאצ'י יפני מבמבוק מהמאה השמונה-עשרה, כלי נשיפה שמנגנים בו בהחזקה אנכית.

גם הכנרת רנה שמה, שביקרה ביפן בשנת 1932, ביצעה את ים באביב. היא העבירה את תפקיד השקוהאצ'י לכינור והופיעה עם מיאגי שניגן בקוטו. ההופעה מופיעה גם ביצירת יסונרי קוואבטה איפור ושריקה (化粧と口笛). גם הקלטה משנת 1930 שבה מיאגי מנגן בקוטו נשמרה עד ימינו. עוד לפני עיבוד החליל והנבל של רמפל ולסקין היה ביצוע שעבר לכלי מערבי אחר. המלחין עצמו השתתף עם הכנרת בהופעה בהרכב אחר מזה המקורי.

הנגן שחיפש תווים וביקש יצירות חדשות מעמיתיו

רמפל שלמד דואטים עם אביו ניגן בהמשך סונטות עם נגן מקלדת והקליט קונצ'רטו עם נגנית נבל. הסונטה החדשה שרצה מפולנק הושלמה בהזמנה מארצות הברית, וביצירה שהציע לבולינג השתתפה שלישיית פסנתר ג'אז. באלבום המנגינות היפניות עיבד יאשירו ולסקין ניגנה בנבל. הנגן שחיפש תווים בספריות כדי להרחיב את הרפרטואר המשיך גם לבקש מעמיתיו יצירות ועיבודים חדשים. בהקלטות ובתיעוד הבכורות שלו נשמרו שמות המלחינים, המעבדים והנגנים שעבד עמם.

המוזיקה ששומעים במהינה

בקונצ'רטו לחליל ולנבל של מוצרט שמשמיעים במהינה מנגנים יחד רמפל ולילי לסקין. כשאתם מקשיבים לקטעים שבהם החליל והנבל מקבלים לסירוגין את המנגינה, זכרו גם כיצד הרחיב רמפל עם עמיתים שונים את המוזיקה שיכול לבצע.